בנם של ליאת ואסף. נולד ביום י״א באדר א׳ תשס״ה (20.2.2005) באור יהודה. אח קטן לרועי ואח גדול ליובל.

עמית גדל והתחנך באור יהודה. למד בבית ספר יסודי מקומי ובתיכון "יובלים" בעיר. תלמיד חכם, יצירתי וסקרן, ששילב בין לימודי ספורט, כימיה וקולנוע, וסיים את הכול בהצטיינות.

היועצת החינוכית בתיכון תיארה אותו כ"ילד מושלם, עם חיוך צנוע ונשמה גדולה". המחנכת שלו סיפרה: "אתם מכירים את האנשים האלה, שכשהם נכנסים לחדר – כולו מתמלא אור? זה היה עמית. הבוגר החלומי של כל בית ספר; ילד עם כל כך הרבה משמעות. ערכי, אהוב, מוקף חברים, שלא פחד להביע את דעתו."

במסגרת לימודיו בכיתת הספורט, שיחק כדורסל בקבוצת "ע.ל.ה אור יהודה". היה שחקן מוכשר, חזק ולוחמני, ששימש דוגמה לנחישות, לדבקות במטרה ולעבודה קשה. לצד אהבתו לכדורסל אהב מאוד גם כדורגל, והיה אוהד מסור של קבוצת "מכבי תל אביב".

בכיתה ד׳ הצטרף לשבט "יהודה" של הצופים ובהמשך הפך למדריך. עד סיום לימודיו הדריך שכבות גיל שונות והיה לדמות נערצת בקרב בני הנוער בעיר בזכות אופיו וערכיו.

סימן ההיכר הבולט שלו היה החיוך הרחב שלא ירד מפניו. תמיד קרן משמחה, הפיץ סביבו אהבה, ראה את חצי הכוס המלאה וידע לעודד גם ברגעים הקשים ביותר. מנהיג טבעי, שופע קסם אישי, כריזמה ועוצמה פנימית – שידע להתחבר לכל אדם, בכל גיל ובכל רקע.

ב-13.8.2023 התגייס לצה״ל ושירת כלוחם בגדוד 932 של חטיבת הנח״ל. כבר מראשית הדרך זיהו מפקדיו את כישורי המנהיגות שלו, והוא זכה לכינוי "אחראי האחריות".

עמית היה לוחם מהשורה הראשונה – חדור מוטיבציה, אומץ לב ומוסר גבוה. תמיד התנדב ראשון, דאג לחבריו וידע לחשוב על הכלל ולא רק על עצמו. כמו בכל תחנה בחייו, גם בצבא היה אהוב, מוערך ומוקף חברים – עוגן וגורם מחבר עבורם.

קרוביו כינו אותו "מלך החיים הטובים" – הוא ידע לנצל כל רגע, לחגוג בלי סיבה מיוחדת, ליהנות מאוכל טוב, מטיולים ומבילויים. לוח הזמנים שלו היה תמיד מלא, וגם כשהגיע הביתה לא נח לרגע. חבריו סיפרו כי לא ויתר מעולם על "קפה עם חברים", לא רק מתוך אהבתו למשקה אלא בשל המפגש, השיחה והצחוק. עבורו, זה היה טקס שבועי קדוש.

עמית היה מקור השראה – אופטימי, מלא מוטיבציה, תמיד מחפש לחדש ולהתקדם. בכל עשייה הביא את כולו, ובעיקר ידע לעצב לעצמו דרך ייחודית.

חלומות רבים היו לו: להתגורר בלונדון אחרי השחרור, לעבוד באגף הביטחון של "אל על", ולשלב עבודה עם הנאות החיים שכל כך אהב.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלה המלחמה עמית היה בעיצומה של ההכשרה, סיים אותה בהצטיינות, ויצא מיד לאחר מכן לקורס מ״כים.

ביולי 2024 שב לגדוד כמפקד כיתה. חייליו נקשרו אליו מיד וראו בו דמות נערצת וכריזמטית. יחד עמו נכנסו לקרבות ברצועת עזה.

ביום שלישי 27 באוגוסט 2024 יצא עם הכוח לפשיטה מבצעית בשכונת תל סולטן ברפיח. עמית זיהה חוליית מחבלים, הזהיר את חבריו, פתח באש וחתר למגע. בקרב שהתפתח לחם בגבורה עד שנפל.

סמל עמית פרידמן נפל בקרב ביום כ"ד באב תשפ"ד (27.8.2024). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין ביהוד. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

על מצבתו נחקק: "עמיתי שלנו, המלך של החיים הטובים. החיוך שלך יישאר בליבנו לעד. זכינו בך."

אביו, אסף, ספד לו: "לפני רגע היינו יחד, עוד חייכת וצחקת איתנו. רק לפני כמה ימים חגגנו בר מצווה ליוביק – סוף שבוע מלא שמחה שבו זכינו להיות איתך, לחגוג איתך, להרגיש את האהבה שלך, את החום שהבאת לכל מקום. ילד יקר, חבר נאמן, מי שתמיד היה שם לכל אחד ואחת.

כמה שכולם אהבו אותך – את החיוך המיוחד שלך, ההומור הייחודי, האופטימיות הבלתי נגמרת, הרוח הטובה שלא התלוננה אף פעם, גם כשקשה. השקפת עולם נדירה. תמיד שאלת למה, לא קיבלת דבר כמובן מאליו. התעקשת: ‘תסבירו לי למה’. ילד שלנו, הפעם אין לנו הסבר."

עמית מונצח באתר ההנצחה לחללי חטיבת הנח״ל וחיל החינוך בפרדס חנה-כרכור.

לזכרו הוקמו גינה בשבט "יהודה" של הצופים בעירו, ועגלת קפה קהילתית בשם "קפה החברים של עמית" הפועלת מדי שישי באור יהודה, והכנסותיה מוקדשות להנצחתו.

כן נערך משחק כדורגל לזכרו, חבריו ציינו במסיבה גדולה את יום הולדתו העשרים, הופק בקבוק מיוחד של המשקה האהוב עליו "טובי 60", ויקב "תשבי" הוציא מארז יינות לזכרו. בקונסרבטוריון העירוני נערך מופע מוזיקלי, ובנק "מרכנתיל" הצטרף למיזם "אות זיכרון" והחליף את לוגו הבנק בעיצוב שנעשה בכתב ידו.

עמוד הנצחה פעיל הוקם באינסטגרם תחת השם: remember_amitfriedman.